Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 32a
וְעוֹשֶׂה רֶיוַח מִלְּמַעְלָה וְרֶיוַח מִלְּמַטָּה וְעוֹשֶׂה פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ פְּתוּחוֹת אָמַרְתִּי לוֹ רַבִּי מָה טַעַם אָמַר לִי הוֹאִיל וְאֵין סְמוּכוֹת מִן הַתּוֹרָה
Traduction
And he would make a space above and a space below the text and would prepare the passages of the mezuza in the open manner, i.e., he would begin the second passage on the line following the end of the first passage. I said to him: My teacher, for what reason do you prepare the passages in the open manner, when in a Torah scroll those same passages are written in the closed manner? He said to me: Since the passages are not adjacent to one another in the Torah, as the first passage is Deuteronomy 6:4–9 and the second is Deuteronomy 11:13–21, I prepare them as open passages.
Rachi non traduit
אמרתי לו רבי מה טעם. אתה עושה אותם פתוחות והלא בתורה סתומות הן אותו ריוח שלאחר ובשעריך הוא סתום (שמאל של שיטה) והריוח באמצע השיטה:
אמר לי הואיל ובתורה אינן סמוכות. הנך שתי פרשיות שזו כתובה בואתחנן וזו כתובה בוהיה עקב לפיכך אנו עושין פתוחות:
Tossefoth non traduit
ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה. מן הצדדים לא פירש ושמא כיון דכורך מאחד כלפי שמע צריך לכתחילה כדי לגול בהיקף כעין ס''ת. מ''ר:
וְאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי לָאו אַפְּתוּחוֹת
Traduction
The Gemara continues: And Rav Ḥananel says that Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar. What, is it not correct that Rav stated this with regard to Rabbi Shimon ben Elazar’s opinion that one prepares the passages in the open manner? This would present a difficulty to the opinion of Rav Huna, Rav’s student, who wrote them in the closed manner.
Rachi non traduit
מאי לאו אפתוחות. קאמר רב זה דהלכה כר''ש:
לָא אַרֶיוַח וְכַמָּה רֶיוַח אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר יַעֲקֹב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יַעֲקֹב כִּמְלֵא אַטְבָּא דְּסִיפְרֵי
Traduction
The Gemara answers: No; he meant that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar with regard to the space that one must leave above and below the text. The Gemara asks: And how much space must one leave? Rav Menashya bar Ya’akov says, and some say it is Rav Shmuel bar Ya’akov who says: The space of a full scribe’s clip [atba], with which the sheets of parchment are held.
Rachi non traduit
אטבא דסיפרי. גלועי''ן עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דְּכִי אָמַר רַב אַרֶיוַח וְהָא רַב אִית לֵיהּ מִנְהֲגָא וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא בִּסְתוּמוֹת
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: And you, do you not hold that when Rav said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar he was referring to the space, not the manner of writing the passages? But Rav is of the opinion that an established custom must be observed, and nowadays the general custom is to write the passages of the mezuza in the closed manner.
Rachi non traduit
אית ליה מנהגא. כדמפרש אם יבא אליהו כו':
Tossefoth non traduit
והאידנא נהוג עלמא בסתומות. פירש בקונטרס דכשיש כתוב בתחילת שיטה ובסוף שיטה והריוח באמצע זו היא סתומה ואנו נוהגין להניח חלק מעט בתחילת שיטה ואחר כך מתחיל והיה אם שמוע ושמא גם זה קרוי סתומה ור''ת מפרש דכשמסיים מסיים פסוק באמצע שיטה ומניח עד סוף שיטה כשיעור למשפחותיכם זו היא פתוחה ואם לא נשתייר בסוף שיטה כשיעור חלק למשפחותיכם מניח שיטה שניה ומתחיל וכותב בשלישית וזו היא פתוחה וסתומה כל שכותב בתחילת שיטה וסוף שיטה ומניח חלק באמצע כדי לכתוב בו שם שתי אותיות או יותר וזו היא סתומה סדורה כל שכותב והולך השיטה עד חציה או עד שלישיתה ומניחה ומתחיל לכתוב בשיטה שתחתיה כנגד הנחה של שיטה העליונה וזו היא סדורה זה מצא ר''ת בסידור קדמונים ובמסכת סופרים מצא איזו היא פתוחה כל שלא התחיל בראש השיטה ואיזו היא סתומה כל שהניח באמצע שיטה וכמה יניח בראש שיטה ויהא נקראת פתוחה כדי לכתוב שם של ג' אותיות גמר כל הפרשה בסוף הדף ושייר שיטה אחת מלמעלה ואם שייר מלמטה כדי לכתוב שם של ג' אותיות מתחיל מלמעלה ועוד בירושלמי בפ''ק דמגילה קאמר בהדיא דפתוחה מראשה פתוחה מתוך כל הני קשה אמנהג דידן דשבקינן חלק בראש שיטה ואח''כ מתחילין והיה אם שמוע והש''ס קאמר דהאידנא נהוג עלמא בסתומות ושמא סמכינן אההיא דירושלמי דפליג אש''ס דידן דמסקינן הכא כי אמר רב אריוח ולא אפתוחות והתם פסיק רב בהדיא כמ''ד פתוחות והכי איתא התם מזוזה אית תנא תני פתוחות ואית תנא תני סתומות שמואל בר שילת בשם רב הלכה כדברי מי שאומר פתוחה שאין זה מקומה פתוחה מראשה פתוחה פתוחה מסופה פתוחה פתוחה מכאן ומכאן סתומה ודבר תימה הוא דלפי הירושל' משמע לכאורה דאם מסיים פרשה באמצע שיטה ואחר כך מתחיל לכתוב באמצע שיטה שתחתיה שזו היא נקראת סתומה ואיך יתכן זה מי גרע מפתוחה מראשה לחוד או פתוחה מסופה לחוד ונראה לפרש דקאי לפרושי מילתיה דרב דהא דאמר הלכה כדברי מי שאמר פתוחה כגון שיעשה פתוחה מראשה או פתוחה מסופה או פתוחה באמצע ומכאן ומכאן סתומה והאי מכאן ומכאן דקאמר אסתומה דבתר הכי קאי ולא אפתוחה דקמיה דההיא פתוחה באמצע איקרי ואע''ג דבעלמא מקרי סתומה כי ה''ג לא חיישינן גבי מזוזה דכיון דטעם משום דאין זה מקומה ומתיישב בכך דלא קשיא ההיא דירושלמי אש''ס שלנו אליבא דרב. מ''ר:
דְּאָמַר רַבָּה אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר חוֹלְצִין בְּמִנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל
Traduction
The Gemara provides the source that according to Rav one must observe established customs. Ḥalitza is the ritual that frees the widow of a childless man from the obligation to enter into levirate marriage with her late husband’s brother. This ceremony involves the widow removing her brother-in-law’s sandal from his foot. Rabba spoke of the importance of observing customs in that context, as Rabba says that Rav Kahana says that Rav says: If Elijah comes and says that one performs ḥalitza with a shoe, the Sages listen to him. But if he says that one may not perform ḥalitza with a sandal, they do not listen to him, as the people are already accustomed to performing ḥalitza with a sandal.
וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר אֵין חוֹלְצִין בְּמִנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל
Traduction
The Gemara presents another version of Rav’s statement: And Rav Yosef says that Rav Kahana says that Rav says: If Elijah comes and says that one may not perform ḥalitza with a shoe, the Sages listen to him; if he says that one may not perform ḥalitza with a sandal, they do not listen to him, as the people are already accustomed to performing ḥalitza with a sandal.
וְאָמְרִינַן מַאי בֵּינַיְיהוּ מִנְעָל לְכַתְּחִילָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַרֶיוַח שְׁמַע מִינַּהּ
Traduction
Abaye continues: And we say, when discussing these versions of his statement: What is the difference between these two versions of his statement? The difference is whether one may use a shoe ab initio. In any case, according to both statements Rav maintains that a custom must be observed, and the custom in this case is to write the passages in a closed manner. Rather, must one not conclude from it that when Rav says that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar he was speaking of the space, not the manner of preparing the passages? The Gemara affirms: Conclude from it that this is correct.
Rachi non traduit
מנעל לכתחילה. למ''ד אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו קסבר מנעל השתא לכתחילה לא עד שיבא אליהו ויורה כו'. למ''ד אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו מכלל עד שיבא אליהו ויאמר לא תחלצו במנעל חולצין כו':
Tossefoth non traduit
מנעל לכתחילה איכא בינייהו. אע''ג דקי''ל (ב''ב דף קיד:) רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה ענין ומחצה ולרבה אין חולצין במנעל לכתחילה עכשיו נוהגין לחלוץ במנעל לפי שאין אנו בקיאין בסנדל אי נמי במילתא דקאמרי משמיה דאחריני אפשר דהלכה כרב יוסף. מ''ר:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מִצְוָה לַעֲשׂוֹתָן סְתוּמוֹת וְאִי עַבְדִינְהוּ פְּתוּחוֹת שַׁפִּיר דָּמֵי וּמַאי פְּתוּחוֹת דְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אַף פְּתוּחוֹת
Traduction
§ Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is a mitzva ab initio to prepare the passages of a mezuza in the closed manner,but if one prepared them in the open manner, it is permitted to use the mezuza. And what is Rabbi Shimon ben Elazar saying when he says that Rabbi Meir would prepare the passages in the open manner? He means that one may prepare them even in the open manner.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה וּתְפִילִּין שֶׁבָּלוּ אֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְזוּזָה לְפִי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדוּשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדוּשָּׁה קַלָּה הָא מוֹרִידִין עוֹשִׂין
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that a baraita supports his opinion: Similarly, just as one may not convert phylacteries of the head into phylacteries of the arm, with regard to a Torah scroll that became worn and parchment of phylacteries that became worn, one may not fashion them into a mezuza by excising the relevant passages, despite the fact that the Torah passages of a mezuza appear in them. This is prohibited because one does not reduce the sanctity of an item from a level of greater sanctity, that of a Torah scroll or phylacteries, to a level of lesser sanctity, that of a mezuza. The Gemara infers from this baraita: If it were permitted to reduce the sanctity of an item from a level of greater sanctity to a level of lesser sanctity, one could fashion a mezuza from a Torah scroll.
Rachi non traduit
תפילין קדושתן חמורה ממזוזה שיש בהן ד' פרשיות:
אַמַּאי הָכָא סְתוּמוֹת וְהָכָא פְּתוּחוֹת דִּלְמָא לְהַשְׁלִים
Traduction
The Gemara explains the proof: But why is that the halakha, when here, in a Torah scroll, the passages are prepared in the closed manner, but there, in a mezuza, the passages are prepared in the open manner? Evidently, it is permitted to write a mezuza with the passages prepared in the closed manner. The Gemara refutes this proof: Perhaps one should infer from the baraita that were it not for the fact that it is prohibited to reduce the sanctity of an item from a level of greater sanctity to a level of lesser sanctity, one would be allowed to complete a line or two of a mezuza by sewing to it those lines from a Torah scroll or parchment of phylacteries that became worn, but one may not fashion an entire mezuza from a sheet of a Torah scroll or parchment of phylacteries, as the passages in a Torah scroll and phylacteries are prepared in the closed manner.
Rachi non traduit
הכא סתומות. בס''ת והכא פתוחות במזוזה אלא ש''מ במזוזה נמי סתומות הן:
ודילמא להשלים. דילמא הא דדייקינן הא מורידין עושין שאם חסרה מתפילין מזוזה:
Tossefoth non traduit
דילמא להשלים. פירש בקונטרס שאם חסרה מזוזה שיטה אחת אי לאו דאין מורידין היו נוטלין שיטה אחת מס''ת ותופרין במזוזה והא דאמרינן בירושלמי בפ''ק דמגילה דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא על עור אחד ההיא בשלא תפר העורות זה בזה ויש עוד לפרש להשלים כגון דפרשת שמע בסוף עמוד והוסיף פרשת והיה אם שמוע בגליון שלמטה או פרשת והיה אם שמוע בתחלת עמוד והוסיף שמע בגיליון שלמעלה מ''ר:
הָא מוֹרִידִין עוֹשִׂין וְהָתַנְיָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי תְּפִילִּין עַל הַקְּלָף וּמְזוּזָה עַל דּוּכְסוּסְטוֹס קְלָף בִּמְקוֹם בָּשָׂר דּוּכְסוּסְטוֹס בִּמְקוֹם שֵׂעָר לְמִצְוָה
Traduction
The Gemara asks another question: The baraita indicates that if it were permitted to reduce the sanctity of an item from a level of greater sanctity to a level of lesser sanctity, one could fashion a mezuza from phylacteries. But isn’t it taught in a baraita that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the passages of phylacteries are written on parchment, the outer layer of an animal’s hide, and the passages of a mezuza are written on dokhsostos, the inner layer, and when writing on parchment, one writes on the side of the hide that faced the flesh; when writing on dokhsostos, one writes on the side of the hide on which there was hair? How, then, can one use the other side of the hide for a mezuza? The Gemara answers that this requirement is of dokhsostos for a mezuza is stated as a mitzva, but it is not indispensable.
Rachi non traduit
קלף כותבין עליו במקום בשר כו'. אלמא תפילין אי אפשר לעשות מזוזה דהא על הקלף נכתבו:
ומשני למצוה. מצות תפילין על הקלף ומזוזה אדוכסוסטוס אבל אם שינה אין בכך כלום הילכך אם מורידין עושין:
Tossefoth non traduit
הא מורידין עושין. אע''ג דנוהגין בתפילין של יד ד' שיטין ובשל ראש ז' שיטין ובמזוזה כ''ה שיטין אם שינה לא פסול. מ''ר:
תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס. ושניהן פסולין אגויל וס''ת כשירה אגויל כדמוכח בפרק המוציא יין (שבת דף עט:) ותימה דלא חשיב ליה בהדי אין בין ספרים לתפילין ומזוזות בפ''ק דמגילה (דף ח:) ויש לפרש דלא איירי בדבר שכתובין בו כדאשכחן (שם דף ז:) גבי אין בין שבת ליום הכיפורים דלא חשיב אכילה וגבי אין בין יום טוב לשבת דלא חשיב סקילה אי נמי משום דתפילין ומזוזות לאו מחד טעמא מיפסלן אגויל ולא דמו לאשורית דהוי מחד טעמא משום דכתיב והיו. מ''ר:
וְהָתַנְיָא שִׁינָּה פָּסוּל בִּתְפִילִּין וְהָתַנְיָא שִׁינָּה בֵּין בָּזֶה וּבֵין בְּזֶה פָּסוּל אִידֵּי וְאִידֵּי בִּתְפִילִּין וְהָא דְּכַתְבִינְהוּ אַקְּלָף בִּמְקוֹם שֵׂעָר וְהָא
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that if one changed between parchment and dokhsostos, the item is unfit? The Gemara responds that this baraita is referring to phylacteries that one wrote on dokhsostos in the manner of a mezuza, not to a mezuza which one wrote on parchment. The Gemara raises a further difficulty: But isn’t it taught in a baraita that if one changed whether in this manner or in that manner, it is unfit? The Gemara explains that this baraita does not mean that one changed either in the case of phylacteries or a mezuza. Rather, both this manner and that manner are referring to phylacteries, and this case is where one wrote them on parchment but on the side of the hide on which there was hair, not on the side that faced the flesh, and that
Rachi non traduit
והתניא שינה פסול. ומשני בתפילין קמיירי דאם כתבן אדוכסוסטוס פסול אבל מזוזה אקלף שפיר דמי:
Tossefoth non traduit
אידי ואידי בתפילין הא דכתבינהו אקלף במקום שיער והא דכתבינהו אדוכסוסטוס במקום בשר. פירוש אף במקום בשר וה''ה במקום שיער דלא הכשיר תפילין אלא על הקלף וקשה דלא משני אלא אידי ואידי במזוזה והוי השתא שינה בזה ובזה מענין אחד דמזוזה כשירה אשניהם ולא מיפסל כלל אלא מחמת שינוי מקום דלמאי דמוקי לה אתפילין מיפסלי אדוכסוסטוס מתרי טעמי חדא דדינם אקלף וחדא דדין דוכסוסטוס אשיער והוא שינה וכתב במקום בשר וכענין זה קשה בפרק המוציא יין (שבת דף עט:) דמשני התם איפכא אידי ואידי אמזוזה גבי הא דאמר רבא התם דוכסוסטוס הרי הוא כקלף וכותבין עליו תפילין והא תניא תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס למצוה והא תניא שינה בזה ובזה פסול אידי ואידי אמזוזה הא דכתב אקלף במקום שיער והא דכתב אדוכסוסטוס במקום בשר והשתא קשיא דה''ל לשנויי אידי ואידי אתפילין דכשירין אשניהם והוי שינוייא מענין אחד כענין שפירש כאן ופירש שם הר''ר יוסף דמדלא תירץ כן נראה דתפילין אם שינה לכתוב בקלף במקום שיער לא פסל כמו שלא פסל אם שינה ממצותן וכתב אדוכסוסטוס ובענין זה נוכל לתרץ בשמעתין דלכך לא תירץ אידי ואידי אמזוזה דכיון דכשירה כששינה מצוותה וכתבה אקלף ה''ה דכשירה כשכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר ועוד יש לתרץ דלא הוי מצי לשנויי הכא אידי ואידי אמזוזה דכל כמה דלא אשמעינן דמזוזה כשירה משניהם לא שייך למיתני שינה בזה ובזה פסול אבל כל דין תפילין כבר אשמעינן ובענין זה יש לתרץ בפרק המוציא יין (שם). מ''ר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source